פסק-דין בתיק ע"פ 27173-11-11

מבוא

1.     אג'נדה בר קפה בע"מ (להלן-אג'נדה) מפעילה מסעדה, בצמוד לה נבנתה מרפסת בשטח של כ-40 מ"ר (להלן-התוספת). אין מחלוקת כיום כי התוספת נבנתה ללא היתר וכי אג'נדה עשתה שימוש בתוספת שלא כדין ובניגוד להתחייבותה שלא לעשות כן.

2.     במסגרת תיק תו"ב 9391-12-08 של בית משפט השלום בחיפה הוגש כתב אישום ע"י הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה (להלן-המאשימה) ובו יוחסו לאג'נדה עבירות של בניית התוספת ושימוש בה ללא היתר והפרת צו הריסה שיפוטי. כתב  האישום הוגש נגד 4 נאשמים נוספים אשר שימשו לכאורה כבעליה של אג'נדה בתקופות שונות, במהלך המשפט הותלו או בוטלו ההליכים נגד נאשמים 2 ו-3 ונותרה לבירור הטענה נגד הנאשמים 4 ו-5 אשר הפכו לבעליה של אג'נדה מיום 19.4.2005 (להלן-בעלי אג'נדה) ועשו שימוש בתוספת עד לחודש ינואר 2011 להם יוחסה ביחד עם אג'נדה עבירה של שימוש במקרקעין ללא היתר בגין אותה תקופה.

3.     בית המשפט קמא הרשיע את אג'נדה ובעליה בכל העבירות שיוחסו להם בכתב האישום וגזר בין השאר על אגנדה לשלם קנס בשיעור של 50,000 ש"ח ועל כל אחד מבעליה תשלום קנס בשיעור של 25,000 ש"ח.

4.     כל אחד מהצדדים הגיש ערעור על פסק דינו של בית המשפט קמא (הש' ע' קוטון), המאשימה בערעורה (13081-11-11) סבורה כי יש להחמיר בענישה, להגדיל את שיעור הקנסות ולהטיל על בעלי אג'נדה מאסר מותנה. אג'נדה ובעליה בערעורם               (27173-11-11) מבקשים לזכות את אג'נדה מעבירות הבניה ללא היתר והפרת צו שיפוטי, לצמצם את תקופת השימוש ללא היתר, כך שתתחיל רק ביום 18.7.2007 ולהקל בענישה בהתאם.

5.     שני הערעורים נשמעו במאוחד, במהלך הדיון ניסה כל צד לשכנע בצדקת טענותיו. בשלב ראשון יש לבחון את שלושת הנושאים בגינם הוגש ערעור אג'נדה ובעליה ובהתאם לתוצאות אותו ערעור יש לבחון את טענות המאשימה בדבר התערבות בענישה.

דיון

בנית התוספת ללא היתר

6.     לטענת המאשימה על פי האישום הראשון, בימים 6.8.2003 ו-12.8.2003 התגלה כי אג'נדה בנתה תוספת למבנה ללא היתר. אין מחלוקת בין הצדדים כי התוספת אכן נבנתה ללא היתר, השאלה האם ניתן ליחס לאג'נדה את עבירת  הבנייה.

7.     בית המשפט קמא ניתח והסביר בהכרעת הדין את המצב המשפטי לפיו ניתן להרשיע תאגיד, הוא מפנה לתורת האורגנים וניתוחו מקובל עליי במלואו. בתום אותו ניתוח קובע בית משפט קמא:

"לאור האמור לעיל, דומה שאין מקום לקבל את טענת ב"כ נאשמים 1, 4 ו-5, לפיה את עבירת הבנייה אשר באישום הראשון ביצע נאשם 2 ולא נאשמת 1 ולפיכך יש לזכותה מן האישום. נאשם 2, הינו אורגן של נאשמת 1, אשר פעל לטובת ענייניה של נאשמת 1. אף אם אקבל את טענת הנאשמים לפיה נאשם 2 הוא אשר ביצע את הבניה בפועל, הרי מעשיו מחייבים את נאשמת 1", סעיף 11 להכרעת הדין.

8.     יודגש כי מעיון בסיכומי אג'נדה בפני בית משפט קמא עולה כי לא נטענה על ידה טענה כל שהיא בדבר תורת האורגנים או מעמדו של עלמני- נאשם 2. בית משפט קמא ביסס את חבותה של אג'נדה על מעשיו של נאשם 2 ביחד עם הקביעה כי מדובר באורגן שלה.

9.     אבהיר כי על פי ת/5 שוחח המפקח עם מר שמואל עלמני המכונה במזכר "שוכר המסעדה" אשר הודה כי הוא בנה את התוספת ולכן השאלה שנותרה לבירור היא האם מדובר באורגן של אג'נדה שכן אז מעשיו מיוחסים גם לאג'נדה וניתן להרשיעה בבנית התוספת, [אזכיר כי ההליכים נגד עלמני עצמו הותלו].

10.                        ב"כ אג'נדה טען בערעור כי המאשימה לא הניחה בפני  בית משפט קמא כל ראייה לעובדה כי במועד הרלוונטי לביצוע העבירה (מחציתה השנייה של שנת 2003) היה עלמני אורגן באג'נדה. הראיה היחידה שהוצגה לגבי מעמדו הוא הסכם מכירת מניות (ת/14) ולפיו עלמני היה בעל מניות ולא מעבר לכך, ב"כ אג'נדה מפנה להגדרת אורגנים כמתואר בסעיף 46 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 שאינה כוללת את בעל המניות כאחד האורגנים.

11.בחנתי את תיק המוצגים והעדות שנשמעה בפני בית משפט קמא ולא מצאתי ראיה למעמדו של עלמני-מבצע עבודות הבניה- כאורגן. בדיון ביקשתי מב"כ המאשימה כי יפנה אותי לראיה כאמור ותשובה מספקת לא קבלתי. טענתו כי יש ללמוד מהתנהגותה של אג'נדה או מעצם פנייתה של אג'נדה בבקשה לביטול צו ההריסה המינהלי כי היא גם ביצעה את הבנייה, אינה טענה מקובלת עליי. גם צד ג' שלא בנה את התוספת, יכול להפגע מעצם קיומו של צו הריסה מינהלי ובקרה כזה יפנה בבקשה לביטול הצו, (ראו לענין מעמד צד ג' לגבי צו הריסה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה את פסק דינו של בית המשפט העליון מיום 19.1.2012 רע"פ   10308/09 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה תל אביב נגד יוסף ספטון).

12.                        בנסיבות אלו ניתן לקבוע כי תוספת הבניה בוצעה ללא היתר, אך לא ניתן להרשיע את אג'נדה בביצוע עבודות הבניה מכח תורת האורגנים שכן לא הובאה ראיה כי אורגן מאורגניה ביצע את עבירת הבניה ולכן יש לזכות את אגנדה מעבירת הבניה ללא היתר שיוחסה לה באישום הראשון.

הפרת צו שיפוטי

13.                        בכתב האישום יוחסה לאג'נדה עבירה של "הפרת צו הריסה שיפוטי-עבירה לפי ס' 240 לחוק התכנון והבניה", בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 11.3.2004 ניתנה החלטת בית משפט השלום בחדרה בב"ש 6013/03 לפיה ניתן תוקף להתחייבות אג'נדה שלא לעשות שימוש בתוספת עד לקבלת היתר ולהרוס את התוספת במידה ולא יתקבל היתר.

14.                        בראש ובראשונה אבהיר כי מעיון בכתב האישום משתמע לכאורה כי המאשימה מלינה על אי קיום צו הריסה ואי קיום צו הפסקת שימוש, בסעיפי החיקוק היא בחרה להפנות לסעיף 240 לחוק התכנון והבניה ולכנותו "הפרת צו הריסה שיפוטי" למרות שכותרת סעיף 240 "אי קיום צו הפסקה שיפוטי". גם על פי תוכנו מתייחס סעיף 240 לצו הפסקה שניתן מכח סעיף 239 והוא דן רק בהפסקת שימוש או ביצוע עבודות אך לא באי קיום צו הריסה.